תקציר: מיתוס הקשר הגורדי (Gordian Knot) הוא שיעור נפלא בקבלת החלטות, על ההבדלים שבין בעיה ליניארית פשוטה לבעיה מורכבת - ועל הפתרון הנדרש לכל אחת מהן….
![[בתמונה: אלכסנדר חותך את הקשר הגורדי ציור מאת ז'אן-סימון ברתלמי. התמונה היא נחלת הכלל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2021/06/הקשר-הגורדי.jpg)
עודכן ב- 23 בינואר 2026

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר ראשון מתוך שניים על 'הקשר הגורדי'. למאמר האחר:
* * *
מיתוס הקשר הגורדי (Gordian Knot) הוא שיעור נפלא בקבלת החלטות, על ההבדלים שבין בעיה ליניארית פשוטה לבעיה מורכבת - ועל הפתרון הנדרש לכל אחת מהן...
נתחיל עם הסיפור:
במקדש זאוס בעיר פריגיה (ממלכה במערב חלקה המרכזי של אסיה הקטנה שנמצא בימינו במערב טורקיה, על הדרך שבין יוון לפרס), הציב המלך מידס (דמות מהמיתולוגיה היוונית, שלפי האגדה היה מלך פסינוס, עיר בפריגיה) מרכבה והקדיש אותה לאלים.
קודם לכן חיבר אביו של מידס, גורדיוס, את עול המרכבה ליצולה בחבל, אך ייצר בו קשר מסובך מאוד שקצותיו היו נסתרים ושזורים זה בזה פעמים רבות, בפקעות מפותלות. זה היה הקשר הגורדי; ועל פי האמונה, מי שיתיר את הקשר הגורדי הוא זה שיכבוש את יבשת אסיה (ויקיפדיה: קשר גורדי; ולד, 1992, עמ' 8-7).
כששמע אלכסנדר מוקדון את סיפור המעשה, הוא ויתר על הניסיון לפתור את הפרטים הקטנים והמעיקים. פשוט, שלף את חרבו וחתך את החבל באבחה אחת, על מנת לסמל לחייליו כי הוא זה שנועד לכבוש את אסיה, כפי שאכן קרה.
![[בתמונה: אלכסנדר הגדול חותך את הקשר הגורדי (1767) מאת ז'אן פרנסואה גודפרוי. התמונה היא נחלת הכלל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2021/06/הקשר-הגורדי-2.jpg)
על פי האגדה, איש לא הצליח להתיר את הקשר, עד שהגיע אלכסנדר הגדול, במהלך כיבושיו
כששמע את סיפור המעשה, שלף את חרבו וחתך את החבל באבחה אחת, על מנת לסמל לחייליו כי הוא זה שנועד לכבוש את אסיה, כפי שאכן קרה. ונשאלת השאלה: האם הקשר הגורדי הוא בעיה ליניארית פשוטה או בעיה מורכבת?
![[תמונת הקשר הגורדי עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2023/05/הקשר-הגורדי.jpg)
בפרשנות של אל"ם עימנואל ולד למיתוס, הוא רואה בפעולתו של אלכסנדר אשלייה:
"יותר מאשר הובילה הכרעה נחרצת ופעלתנית מהירה ונמרצת לפתרון בעיה מורכבת, היא הדחיקה אותה, ואפשרה את 'אשליית כאילו פתרון': הקשר לא הותר אלא נחתך; וקצותיו שהיו נסתרים אמנם נחשפו - אך לא צלחו עוד לחיבור של המרכבה לייצולה." (ולד, 1992, עמ' 8-7). המסקנה היא שהקשר הגורדי יכול להוות בעיה ליניארית פשוטה וגם מורכבת... הכל תלוי בהקשר, ובהגדרת הבעיה!
- אם המטרה שלנו היא התרת הקשר [בעיה מסובכת אבל ליניארית (משמע, קיים קשר ישיר בין הבעיה לפתרון)], צודק עימנואל ולד...
- אבל הבעיה שבפניה ניצב אלכסנדר הייתה שונה לחלוטין: הוא לא היה זקוק לחבל כדי להשמיש את המרכבה; אלא עמד מול אתגר תודעתי, לשכנע את חייליו לצאת עימו להרפתקה של כיבוש אסיה. לצורך כך, היה עליו להתמודד עם מיתוס, לפיו רק מתיר הקשר יזכה לשלוט בה. זוהי בעיה מורכבת שמחייבת פתרון מורכב 'מחוץ לקופסה'.
הוא מצא אותו, וההמשך בספרי ההיסטוריה...
![[בתמונה: כריכת הספר: הקשר הגורדי - מיתוסים ודילמות של הביטחון הלאומי הישראלי לעימנואל ולד, שראה אור ב- 1992 בהוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2014/04/הקשר-הגורדי-ולד-662x1024.png)
[להרחבת המושג: 'מיתוס', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
- אוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות.
- הרחבת המושג 'ליניאריות';
- הרחבת המושג 'חוסר ליניאריות'.
- הרחבת המושג: 'הקשרי'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2020), הכל בהקשר – אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 24/3/20.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
- יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), ליניאריות וחוסר ליניאריות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/8/19.
- יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
- ולד עימנואל (1992), הקשר הגורדי. מיתוסים ודילמות של הביטחון הלאומי בישראל, תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
- ויקיפדיה: קשר גורדי.



Pingback: משה קינן: על נזק אגבי ופחדנות, וקשר גורדי | ייצור ידע